שיטת הבלורטינג: טכניקת לימוד פשוטה לבדיקת מה שבאמת ידוע לכם

שיטת הבלורטינג היא צורה של שליפה מהזיכרון ללא סיכומים. בחרו נושא קטן שלמדתם, הסתירו את המקור וכתבו או ציירו את מה שאתם זוכרים. כשתסיימו, פתחו שוב את החומר וזהו נקודות נכונות, טעויות והשמטות. השתמשו בפערים האלה כדי להחליט מה ללמוד או לתרגל בהמשך.

אין צורך במבנה מסוים של הדף. נקודות, תרשימים והסברים קצרים יכולים כולם להתאים. השאירו את המקור מוסתר במהלך ניסיון השליפה, כדי שתוכלו להבחין בין תשובה שהפקתם בעצמכם לבין תשובה שזיהיתם אחרי שחיפשתם אותה. אם אתם משתמשים בכותרת נושא או בשאלה כהנחיה, שמרו על אותה הנחיה כשאתם משווים בין ניסיונות.

בלורטינג אינו מבטל את הצורך ללמוד לפני שמנסים להיזכר. אפשר לחזור בקצרה על נושא לפני הניסיון, או לבדוק אותו אחרי עיכוב ארוך יותר. הגבול החשוב הוא בין ניסיון השליפה כשהסיכומים סגורים לבין שלב הבדיקה המאוחר יותר. ניסיון מיידי יכול להראות מה הבנתם זה עתה; ניסיון מאוחר עוזר לראות מה עדיין אפשר לשלוף מהזיכרון אחרי שעבר זמן.

שיטת הבלורטינג שייכת לאותה משפחה כמו לימוד באמצעות שליפה פעילה מהזיכרון: מנסים לשלוף מידע במקום רק לקרוא אותו שוב. כך אפשר לזהות הגדרה חסרה או הסבר מבולבל. היכרות עם הדף והיכולת להסביר את תוכנו מהזיכרון הן שני דברים שונים.

המדריך של אוניברסיטת בירמינגהם סיטי לבלורטינג מתאר למידה של נושא, הסתרת הסיכומים, כתיבה מהזיכרון, בדיקה וחזרה על התהליך. השתמשו במחזור הזה כדי לבנות תוכנית חזרה מעשית, במקום להתייחס לניסיון אחד כהוכחה שאתם מוכנים למבחן.

טעויות נעשות מועילות רק כשבודקים ומתקנים אותן. הסבר שגוי ובטוח בעצמו עדיין שגוי. השוו את הדף שלכם למקור מתאים, זהו מה דורש תשומת לב ותרגלו את הגרסה המתוקנת. במקצועות שבהם נבחנים באמצעות חישובים, חיבורים או מטלות מעשיות, נסו גם שאלה רלוונטית: דף של שליפה חופשית לבדו אינו מראה שאתם מסוגלים ליישם את החומר.

לתרגול בשיטת הבלורטינג, בחרו נושא אחד שכבר למדתם, דף ריק ומקור מהימן לבדיקה. הזמנים המוצעים להלן הם שגרת התחלה, לא משך זמן שנקבע מדעית. צמצמו את הנושא או קחו הפסקה אם קשה לכם להתרכז.

נסו את השיטה בנושא מחזור המים אחרי שלמדתם אותו. השתמשו בסיכומי השיעור או בספר הלימוד כמקור; הדוגמה הקצרה שלהלן ממחישה את תהליך הבדיקה, ואינה תוכנית לימודים מלאה.

הנחיה: הסבירו אידוי, התעבות ומשקעים, והראו כיצד הם קשורים זה לזה.

ניסיון ללא סיכומים: 'המים מתחממים ומתאדים. נוצרים עננים. הגשם מחזיר מים לקרקע. התעבות פירושה שמים נופלים מענן.'

בדיקה: ברצף יש כמה רעיונות רלוונטיים, אבל ההגדרה של התעבות שגויה. תקנו אותה בעזרת המקור: התעבות היא הפיכתם של אדי מים לטיפות נוזליות. מים שיורדים הם משקעים. הוסיפו גם את ההבחנה החסרה בין מים נוזליים שהופכים לאדים לבין אדים שהופכים לנוזל.

התרגול הבא: הסתירו את המקור ואת הדוגמה המתוקנת הזאת. כתבו את שלושת המונחים, הגדירו כל אחד מהם וציירו את הרצף בעזרת חצים. אחר כך ענו: 'למה יכולות להיווצר טיפות מים על משטח קר?' בדקו את ההסבר מול המקור במקום להניח שהתרשים מוכיח שאתם יודעים ליישם את המושג.

ביום מאוחר יותר, השתמשו באותה הנחיה בלי לקרוא שוב קודם. אם אתם עדיין מבלבלים בין התעבות למשקעים, חזרו להבחנה ביניהם. דף ארוך יותר אינו בהכרח תוצאה טובה יותר; חפשו הסברים מדויקים ופחות טעויות שחוזרות.

שיטת הבלורטינג שייכת לאותה משפחה כמו כרטיסיות, בחנים לתרגול והסבר של נושא בקול מהזיכרון, שעליהם אפשר לקרוא במדריך שלנו בנושא איך להשתמש בבינה מלאכותית ללימודים בלי לאבד את מה שלומדים. כרטיסיות מציגות בדרך כלל שאלה מסוימת. בלורטינג משתמש בנושא או בהנחיה רחבים יותר, ומבקש מכם להחליט מה אתם מסוגלים לשלוף מהזיכרון לגביהם.

שיטת קורנל לסיכומים מארגנת את הסיכומים בזמן כתיבתם. בלורטינג היא פעילות חזרה מאוחרת יותר: הסתירו את הסיכומים, נסו להיזכר ואז פתחו אותם שוב כדי לבדוק. אפשר להשתמש בשתי השיטות בלי לשנות את הכלל של ניסיון השליפה כשהסיכומים סגורים.

מפת חשיבה יכולה לארגן מידע כשהמקור גלוי, או שאפשר לצייר אותה מהזיכרון כניסיון בלורטינג. ההבדל הוא אם אתם מסתכלים בתשובות, ולא אם אתם מציירים ענפים או כותבים משפטים.

בלורטינג שונה גם ממענה על שאלת מבחן. הוא יכול לחשוף ידע חסר, אבל חישובים, חיבורים המבוססים על ראיות והערכות מעשיות דורשים תרגול משלהם. אחרי שחזרתם על פער, נסו משימה שמחייבת אתכם להשתמש במידע המתוקן.

לדרכים נוספות לבדוק את החומר המתוקן, סקירת השליפה הפעילה של BCU כוללת שאלות לתרגול והסבר של נושא לאדם אחר. בחרו פעילות שמתאימה למה שהקורס דורש מכם לעשות.

קל להסביר את שיטת הלימוד בלורטינג, אבל קל גם לבצע אותה בדרך שמניבה מעט תועלת. כדאי לשים לב לדפוסים הבאים.

Notelyn יכולה לעזור להכין חומר לשיטת הבלורטינג. באפליקציית האינטרנט, צרו פתק ממקור נתמך, כגון PDF, טקסט מודבק, הקלטה או קובץ שמע. בדקו את הפתק המעובד ואת הסיכום מול המקור לפני שתשתמשו בהם לחזרה. סיכום שנוצר אוטומטית עלול להשמיט פרטים או לכלול טעויות, ולכן הוא כלי לחזרה ולא מפתח תשובות מלא.

אחרי שלמדתם את הנושא, הסתירו את הפתק וכתבו את ניסיון השליפה שלכם על נייר או במסמך משלכם. פתחו שוב את הסיכום כדי לאתר את הרעיונות שברצונכם לבדוק, ואז אמתו טעויות ופרטים חסרים מול המקור. אם המקור כולל תרשים או הסבר שלא מופיעים בסיכום, כללו אותם בחומר הבדיקה שלכם.

השתמשו בכרטיסיות של הפתק או בחידון שאלות הבחירה לתרגול נוסף. שמרו בעצמכם רשימה של הפערים שעלו בבלורטינג, ואל תניחו שהאפליקציה תהפוך אוטומטית את הדף החיצוני הזה לחפיסת כרטיסיות מותאמת אישית. אם יש נקודה שאינכם מבינים, שאלו את צ'אט הבינה המלאכותית על הפתק שפתוח כעת ובדקו את התשובה מול המקור לפני שתוסיפו אותה לתיקונים שלכם.

כמעט לא עולה דבר לנסות את שיטת הבלורטינג: דף ריק, עשר דקות וחומר שכבר עברתם עליו פעם אחת. לתלמידים שחוזרים על החומר לקראת בחינות GCSE, בחינות A-Level או כל מבחן עם תוכנית לימודים מוגדרת, היא מתאימה כדרך פשוטה לבדוק אם הנושא באמת מוכן למבחן או שעדיין נדרשת חזרה נוספת.

היא אינה תחליף ללמידה ראשונית של החומר. בלורטינג בנושא שלא למדתם כראוי רק יניב דף ריק ותסכול מסוים. השיטה יעילה במיוחד ככלי בדיקה לאחר שעברתם על הסיכומים לפחות פעם אחת, ואז משתמשים בה שוב ושוב במהלך הימים והשבועות הבאים כדי לראות אם הידע נשמר או דועך.

התחילו בקטן: בחרו נושא שלמדתם השבוע, הקדישו לעצמכם עשר דקות עם דף ריק וראו מה עולה לפני שתבדקו את הסיכומים. שיטת הבלורטינג ראויה למקום בשגרת החזרה בדיוק כמו רוב שיטות השליפה מהזיכרון, לא בזכות מורכבותה אלא מפני שהיא מראה באופן ישיר מה אתם באמת יודעים.