מטריצת שאלות: דוגמאות, תבניות וכיצד לבנות אחת לכל רמת קוגניטיבית

מטריצת שאלות היא כלי רשת לכתיבת שאלות, בנוי על ידי חציית מילות שאלה התחלתיות, מה, איפה, מתי, למה, מי, וכיצד, מול צורות פועל שנעות מעובדה פשוטה בזמן הווה לשאלה השערתית פתוחה. בחר בתא ואתה מקבל גבעול שאלה שכבר אומר לך איזה סוג של חשיבה הוא דורש, במקום לכתוב שאלה מאפס ולנחש את קוביותיה מאוחר יותר.

הפורמט מעקב חזרה למטריצת Q של Chuck Wiederhold, שפותחה לכיתות שרצו דרך מהירה להתקדם מעבר לשאלות כן או לא ולשאלות בעובדה יחידה. רשת מלאה מקו שבע מילות שאלה על פני הראש וששת צורות פועל בצד, is, did, can, would, might, will, שמייצרת ארבעים ושתיים ביטויים התחלתיים אפשריים שנעים מתשובה בייחוד לשאלה שאין לה תשובה קבועה בכלל.

מה הופך מטריצת שאלות למועילה מעבר לרשימה פשוטה של שאלות לדוגמה היא טווח בנוי. מורה או תלמיד שעובד ישר במורד עמודה, או על פני שורה, מכופה לכתוב שאלות בכמה רמות קושי במקום להגדיר כל ניסוח שנוצר במוחנו תחילה, שנוטה להנחית על זיכרון פשוט הרבה יותר לעתים קרובות מאשר מישהו מתכוונן.

שתי צירי הרשת עושות עבודות שונות. העמודות משתרעות על פני הראש כשבע מילות שאלה בסיסיות, מה, איפה, מתי, אילו, מי, למה, וכיצד, כל אחת מצמצמת את סוג התשובה ששאלה שואלת. שאלה שמתחילה עם "מה" בדרך כלל שואלת לעובדה או הגדרה. שאלה שמתחילה עם "למה" בדרך כלל שואלת לסיבה או סיבה.

השורות משתרעות בצד כצורות פועל הקשורות לוודאות, is, did, can, would, might, וwill. "Is" ו-"did" נשארים מעוגנים בעובדה שקרתה כבר או היא נכונה כיום. "Would," "might," ו-"will" דוחפות שאלה לתוך השערה, תחזוקה, או קריאת שיפוט שאין לה תשובה אחת נכונה.

חציית עמודה עם שורה נותנת גבעול ספציפי. "What is" יושב בפינה הפשוטה ביותר של הרשת, שאלת זיכרון ישירה. "How might" יושב לעבר הקצה הרחוק, ממורה לתשובה משוערת רב-שלבית. קריאה על פני שורה יחידה מראה כיצד צורת הפועל זהה משנה בפוקוס כשמילת השאלה משתנה; קריאה בחצי עמודה מראה כיצד אותה מילת שאלה נהיית קשה יותר כשצורת הפועל נעה לעבר ספקולציה.

רואה מטריצת שאלות מלאה עם גבעול אמיתי הופכת את הרשת לקל יותר להשתמש מאשר קריאת תוויות שורה ועמודה בלבד. הדוגמאות להלן עוברות מזיכרון פשוט דרך השוואה, סיבה והשפעה, חיזוי, והערכה, תוך שימוש באותו קומץ מילות שאלה בכל רמה.

איזה מהם אינם שאלות סיימו. כל גבעול עדיין צריך נושא שנקטע בסוף, "What is the capital of France" במקום רק "What is," אבל הגבעול לבדו כבר אומר לך באיזו רמת חשיבה השאלה המוגמרת תבדוק.

בעבור מטלת קריאה, מלא כמה תאים מהרשת לפני ההתחלה, גבעול זיכרון אחד או שניים לבדוק הבנה בסיסית וכמה מהשורות הגבוהות יותר להדחיק מעבר לסיכום. קריאה עם קומץ של שאלות מוכנות בחשבון תופסת פרטים שעיון לרעיון הראשי לבדו נוטה להחמיץ.

בעבור דיון בכיתה, מטריצה עובדת בצורה טובה ככלי סיבוב. הקצה שורה שונה לכל קבוצה קטנה, או הפץ תא יחיד לכל תלמיד וביקש מהם לכתוב את השאלה האמיתית לפני שהדיון מתחיל. כי השורות כבר מסודרות לפי קושי, מורה יכול להפיץ שאלות אסטרטגיות והערכה על פני החדר במקום תלמיד אחד שנתקע בהגדרת מונח בזמן שמישהו אחר מבקש להצדיק מסקנה.

סמינר סוקראטי נשתל מאותו מבנה. פתיחה עם כמה שאלות ברמת זיכרון מקבלת את כל אחד להשתמש באותן עובדות משותפות לפני שהדיון עובר לשורות הגבוהות יותר, שם התלמידים משווים פרשנויות או טוענים לממסקנה שהטקסט לא קובע במובהק.

הנחיות לימוד [](/blog/make-study-guide) בנויה כולה מ-"define" וממשכנות "list" בלבד בדוק רק האם עובדה קיבלה קלות בעל פה, לא אם ניתן להשתמש בה. הריצה של מונחים וארועים עיקריים מפרק דרך כמה שורות של הרשת מייצרת הנחיות לימוד עם אותו טווח של קושי שבדיקה אמיתית כנראה תהיה.

התחל מהמונחים והאירועים שכבר בהערות שלך, ואז כתוב גבעול זיכרון אחד וחד פעמי או יותר גבעול שורה גבוהה לכל אחד. רשימת אוצר עם הגדרות בלבד מצורפות הופכת לهنחיות לימוד שגם שואל למה מונח חשוב, כיצד הוא מתחבר למושג אחר, או מה היה משתנה אם פרט מפתח היה שונה.

מילוי מטריצת שאלות מלאה ביד לכל פרק, הרצאה, או מאמר איטי, והשורה שרוב האנשים דילגו תחת לחץ זמן היא בדיוק זו שדוחפת מעבר לזיכרון. דוגמה AI Q&A של Notelyn קורא PDF מיובא, הרצאה מוקלטת, או הערות מוקלדות ויכולה לענות על שאלות המעקב המעוצבות על שורות שונות של הרשת, מבדיקת עובדה ישירה לתרחיש "what if" משורשר בטקסט האמיתי.

דוגמה חידון של Notelyn יוצרת סט שאלה ישירות מאותו חומר מקור, מערבבת שאלות זיכרון עם אלה השואלות להשוואה או חשיבה, אותו טווח של חידון מטריצה מעוצב לייצור. כי השאלות באות מהקריאה או הרצאה בפועל במקום בנק כללי, שאלות שורה גבוהה יותר עדיין יש תשובה אמיתית, בדיקה במקום הדרדור לתוך ניחוש עם כלום מאחוריו.

הסט שנוצר הוא נקודת התחלה, לא הנחיות לימוד סיימו. מיין את הפלט בדלילות לפי רמה, זיכרון לעומת חשיבה, באותו אופן שאתה תמיין תא על פני שורות של מטריצה, והשתמש בAI Q&A של Notelyn לדחוף שאלת המעקב שורה אחת גבוהה יותר כשהסט המיוצר לא מצביע לעומת זיכרון קל.

כמה הרגלים מופיעים בתדירות בעל פה כשאנשים מתחילים להשתמש במטריצה בקביעות, והרוב שלהם באה מטיפול בה כגיליון עבודה חד פעמי במקום כלי להגיע לפני כל קריאה או דיון.

עצירה בשורת זיכרון כי זה מהר יותר לכתוב הוא הטעות הנפוצה ביותר, לאחר מכן באמצעות גבעול שורה גבוהה יותר, "why would," עם תשובה שדורשת רק קלוטה, שמייצרת שאלה שנראה קשה אבל בדוקות אותו דבר בדיקת שאלת זיכרון עושה. דילוג על מעבר סקירה על סט שנוצר גורם לאותה בעיה: חידון יכול להופיע מגוון בהצצה בזמן שעדיין מטה כמעט לחלוטין לשורה הקלה ביותר.

בשימוש עקבי, מטריצת שאלות הופכת כתיבת שאלות מבעיית דף ריק לבעיית בחירת תא. בחר שורה לקושי שאתה רוצה, עמודה לסוג התשובה שאתה רוצה, והגבעול כבר הרבה מהעבודה שנעשה. לסט רחב יותר של גבעול מוכנים מארגן לפי עומק רמת ידע במקום רשת, הנחיות זה מכסים אותו יעד מהיכל שונה, וטבלה של טקסונומיה של בלום היא דרך שלישית למיין אותו טווח של חשיבה.