טבלת אתגר לתרגול שליפה: תבנית ודוגמה כיתתית
העתיקו טבלת שליפה בת שלוש עמודות, התנסו בדוגמה כיתתית מלאה של תערוכה עם תשובות, ותכננו שגרה קצרה בכיתה המבוססת על חומר שכבר נלמד.
טבלת אתגר לתרגול שליפה היא טבלה של שאלות על חומר שהתלמידים כבר למדו, המסודרת כאן לפי השיעור האחרון, השבוע שעבר ויחידה קודמת. הפעילו אותה כשאתם מבקשים מהתלמידים לענות מהזיכרון לפני חשיפת מפתח תשובות נפרד, ואז השתמשו בשגיאות שלהם כדי לבחור על מה לחזור. התחילו בתבנית בת תשעת התאים שאפשר להעתיק למטה, ואחריה דוגמה כיתתית מלאה לתערוכה, ששאלותיה ותשובותיה מבוססות על תשע עובדות שסופקו מהשיעורים. תמצאו גם דרכים לחדד הנחיות עמומות, לנהל מפגש כיתתי קצר, לשלב חומר ישן יותר ולהכליל תלמידים שעונים בדיבור או בציור. הזמנים המוצעים, גודל הטבלה והניקוד האופציונלי הם בחירות הוראה שאפשר להתאים לכיתה שלכם ולחומר שנלמד בפועל.
איך מכינים טבלת אתגר לתרגול שליפה?
העתיקו את טבלת תרגול השליפה הזו, בת שלוש שורות ושלוש עמודות, לגיליון עבודה או לשקופית. כל עמודה מציינת מתי החומר נלמד; כל תא מכיל שאלה אחת. החליפו כל מציין מקום שבסוגריים מרובעים לפני שהתלמידים רואים אותו. האותיות L, W ו-E מזהות את עמודת הזמן, ואילו המספר מזהה את השורה, כך שהתלמידים יכולים לרשום את התשובות על דף נפרד בלי להעתיק את השאלות.
| השיעור האחרון | השבוע שעבר | יחידה קודמת |
|---|---|---|
| L1: מהו [מונח אחד שנלמד בשיעור האחרון]? | W1: ציינו [פריט אחד שנלמד בשבוע שעבר]. | E1: מה הייתה [דוגמה מסוימת אחת מהיחידה הקודמת]? |
| L2: אילו [שני מאפיינים] זיהינו? | W2: מה קרה מיד אחרי [שלב שנלמד]? | E2: מה מבדיל בין [רעיון A שנלמד] לבין [רעיון B שנלמד]? |
| L3: היכן [פריט] משתלב בהליך שלמדנו? | W3: איזה נימוק נתנו ל[בחירה שנלמדה]? | E3: כיצד יישמנו את [הכלל שנלמד] ב[דוגמה קודמת]? |
דף תשובות נפרד: צרו תשעה סעיפים המסומנים L1, W1, E1, L2, W2, E2, L3, W3 ו-E3. בכל אחד מהם כתבו את התשובה הצפויה, חלופות קבילות, ואת השיעור או העמוד שתבדקו אם תהיה מחלוקת על התשובה. השאירו את הדף מוסתר בזמן הניסיון.
RetrievalPractice.org מתאר את טבלאות השליפה הקשורות לקייט ג'ונס כטבלאות גמישות של הנחיות לשליפה, הכוללות שאלות מתקופות הוראה שונות ומשוב לאחר מכן. התבנית הזו משתמשת בתוויות טקסט במקום להסתמך על צבע כדי לציין את התקופות האלה.
טבלה מרכזת כמה הנחיות בדף אחד; מטריצת שאלות עוזרת לגוון את מבנה השאלות, ואילו כרטיסיות מפרידות בין ההנחיות לתשובותיהן בכרטיסים נפרדים.
- 1
תנו לתלמידים הוראה קצרה
כתבו: סגרו את המחברות. סמנו כל תשובה במזהה התא שלה. נסו לענות על שאלה מכל עמודה, ואז בחרו תאים נוספים. הציבו סימן שאלה לצד כל דבר שאינכם מצליחים עדיין לשלוף מהזיכרון.
הקליטו, העלו או הדביקו כל תוכן, ו-NoteLyn יהפוך אותו לסיכומים מסודרים, תקצירים, כרטיסיות ובחנים.
סרקו בטלפון כדי להוריד את האפליקציה
איך נראית דוגמה כיתתית מלאה?
הדוגמה הזו עוקבת אחר כיתה שמתכוננת לתערוכה. ברצף ההוראה שבדוגמה, התלמידים למדו את העובדות מהיחידה הקודמת שלושה שבועות לפני הטבלה, את העובדות בעמודה האמצעית בשבוע שעבר, ואת העובדות העדכניות בשיעור האחרון שלהם. המרווחים האלה מדגימים לוח זמנים אפשרי אחד. הם אינם לוח זמנים מחייב. קריאת ההערות האלה בפעם הראשונה היא מעבר מודרך על גיליון העבודה, ולא תרגול מרווח.
הערות לדוגמה מהשיעורים
- יחידה קודמת: שם התערוכה הוא „דברים קטנים, סיפורים גדולים”.
- יחידה קודמת: נושא האוסף שלה הוא חפצים יומיומיים מהכיתה.
- יחידה קודמת: החפץ הראשון שנבחר לתצוגה הוא סרגל עץ.
- השבוע שעבר: כל כיתוב לתצוגה חייב לכלול את שם החפץ ומשפט אחד שמסביר מדוע הוא נבחר.
- השבוע שעבר: החזרה האחרונה על סידור התצוגה מתחילה בפינת הקריאה.
- השבוע שעבר: המדריכים שואלים את המבקרים: „איזה פרט תפס את תשומת לבכם?”
- השיעור האחרון: חץ הכיוון בכניסה כחול.
- השיעור האחרון: פתקי התגובה של המבקרים שהושלמו נכנסים למגש הירוק.
- השיעור האחרון: בזמן הסגירה, תוויות לשימוש חוזר נכנסות לתיקייה הכתומה.
השתמשו בטבלה לאחר שהשיעורים האלה התקיימו. לתצוגה בכיתה, הציגו רק את השאלות בזמן הניסיון, ואת ההערות ומפתח התשובות בעמוד נפרד למורה.
| השיעור האחרון | השבוע שעבר | יחידה קודמת |
|---|---|---|
| L1: באיזה צבע חץ הכיוון בכניסה? | W1: אילו שני מרכיבים חייבים להופיע בכל כיתוב לתצוגה? | E1: מה שם התערוכה? |
| L2: לאן נכנסים פתקי התגובה של המבקרים שהושלמו? | W2: היכן מתחילה החזרה האחרונה על סידור התצוגה? | E2: מה נושא האוסף? |
| L3: לאן נכנסות תוויות לשימוש חוזר בזמן הסגירה? | W3: איזו שאלה שואלים המדריכים את המבקרים? | E3: איזה חפץ נבחר ראשון לתצוגה? |
מפתח תשובות נפרד
- L1: כחול.
- W1: שם החפץ ומשפט אחד שמסביר מדוע הוא נבחר. שני המרכיבים נדרשים.
- E1: דברים קטנים, סיפורים גדולים.
- L2: המגש הירוק.
- W2: פינת הקריאה.
- E2: חפצים יומיומיים מהכיתה.
- L3: התיקייה הכתומה.
- W3: „איזה פרט תפס את תשומת לבכם?”
- E3: סרגל עץ.
המפתח עוקב במכוון אחר השורות המוצגות. הוא אינו מוסיף נימוקים, תאריכים או הליכים שאינם מופיעים בהערות. קבלו ניסוחים שקולים לנושא האוסף, אך שמרו על ההבחנה בין המגש הירוק לתיקייה הכתומה. לגבי W3, החליטו לפני הפעילות אם אתם רוצים את השאלה המדויקת למבקרים או שאלה שקולה בעלת אותה משמעות.
- 1
בדקו תשובה בהקשר שלה
אם תלמיד כותב „התיקייה הירוקה” בתשובה ל-L3, הצביעו על העובדה הנוגעת לזמן הסגירה, ואז בקשו ממנו לציין את המיקום המתוקן. תעדו את הבלבול בין סוג המכל לצבע לצורך הנחיה עתידית, במקום להמציא כלל חדש על התערוכה.
איך הופכים הערות מהשיעור לשאלות שאפשר לבדוק?
התחילו בתשובה שאתם מצפים לה, ואז כתבו הנחיה שמבקשת בדיוק את התשובה הזאת. „הסבירו על התערוכה” עשוי להוביל לשם, לנושא או לתיאור החדר. „מהו נושא האוסף?” מכוון לתשובה מסוימת. גבולות ברורים מאפשרים לבדוק את תשובות התלמידים בלי שהמורה יצטרך לפרש כל אחת מהן.
שמרו לצד כל טיוטה רישום קצר למורה: מזהה התא, תאריך ההוראה המקורי, מיקום המקור, התשובה הצפויה והניסוחים הקבילים. בתשובה ל-W1 נדרשים שני מרכיבים. ציינו את המספר הזה בשאלה והציגו את שני המרכיבים במפתח. אם התלמידים שולפים מהזיכרון רק מרכיב אחד, הם יכולים לזהות מה חסר בלי להתייחס לכל התשובה שלהם כחסרת ערך.
השתמשו בניסוחים המתוקנים הבאים כדי להבחין בין הנחיה לא ברורה לבין פער בשליפה מהזיכרון. אלה דוגמאות לעריכה של חומר התערוכה, ולא עובדות נוספות שהתלמידים צריכים ללמוד.
- 1
החליפו תווית של נושא במשימה ישירה
חלש: „פתקים של מבקרים.” מתוקן: „לאן נכנסים פתקי התגובה של המבקרים שהושלמו?” השאלה המתוקנת אומרת לתלמידים איזו עובדה לשלוף. תווית לבדה משאירה את התשובה הצפויה לא ברורה.
- 2
הסירו רמז שמספק את התשובה המבוקשת
חלש: „מה נכנס לתיקייה הכתומה בזמן הסגירה?” אם התשובה המבוקשת היא צבע התיקייה. מתוקן: „לאן נכנסות תוויות לשימוש חוזר בזמן הסגירה?” בחרו תחילה מה אתם רוצים לבדוק, כדי שההנחיה לא תגלה זאת בטעות.
- 3
קשרו הסברים למה שנלמד
אי אפשר לענות על „למה החץ כחול?” מתוך הערות הדוגמה האלה. למדו ותעדו את הנימוק לפני שתשאלו את השאלה, או השאירו את שאלת הצבע. גם לשאלה מסקרנת נדרשים מקור ותשובה שאפשר לבדוק.
איך מפעילים טבלת אתגר לתרגול שליפה?
נסו להקצות עשר דקות כנקודת התחלה, ואז קצצו או האריכו את הזמן בהתאם לתלמידים שלכם. תשעת התאים מציעים אפשרויות; השלמת כולם אינה חייבת להיות המטרה. הציבו את ההוראות, תוויות עמודות הזמן ומזהי התאים במקום שכולם יוכלו לראות, והסתירו את המפתח עד שלב הבדיקה.
ה-שאלות הנפוצות של RetrievalPractice.org מסבירות שליפה כניסיון להפיק מהזיכרון מידע שנלמד בעבר. הן מדגישות גם משוב, תזמון גמיש ושמירה על תרגול בלחץ נמוך. בשגרה הזאת פירוש הדבר הוא לתת לתלמידים לנסות תחילה לפני פתיחת המחברות, ולהקצות להם מספיק זמן אחר כך לתקן תשובה מסוימת.
- 1
דקה 0–1: הציגו את המשימה
בקשו מהתלמידים להניח את המחברות בצד ולסמן מקום לתשובות. הסבירו שסימן שאלה הוא תיעוד קביל לניסיון שלא הצליח. הזמינו אותם לענות על שאלה אחת מכל עמודה לפני שיבחרו שאלות נוספות.
- 2
דקות 1–5: נסו לענות באופן עצמאי
תנו לתלמידים לעבוד בשקט בלי להציג תשובות. אם מישהו נתקע, שאלו על איזה תא הוא ניסה לענות, במקום לספק את העובדה החסרה. כל רמז מאוחר יותר צריך להיות מופרד באופן ברור מהניסיון המקורי.
- 3
דקות 5–8: בדקו ותקנו
חשפו את המפתח הנפרד. התלמידים יסמנו תשובות מלאות, חלקיות או שלא נענו, ויוסיפו את המידע החסר בצבע אחר או תחת תווית „תיקון”. שוחחו על הסיבה לכך שבתשובה ל-W1 נדרשים שני מרכיבי הכיתוב.
- 4
דקות 8–10: בחרו את הצעד הבא
בקשו מכולם למסור מזהה של תא אחד ותיאור קצר של מה שהיה חסר. ציינו בלבול משותף שכדאי לטפל בו בכיתה, ואז בחרו פריט אחד שתוקן כדי לשאול עליו שוב בשיעור מאוחר יותר.
איך משנים את עמודות הזמן ואת הניקוד האופציונלי?
שייכו שאלה לעמודה לפי מועד ההוראה המקורי של התוכן שלה, ולא לפי מידת הקושי שלדעתכם יש בה. אם שם התערוכה נלמד ביחידה הקודמת והוזכר שוב אתמול, השאירו את תאריך ההוראה המקורי ברישום למורה. כך ההיסטוריה הופכת את הבחירות שלכם בעמודות לשקופות.
בטבלה הבאה עדכנו את התוויות והעבירו אליהן בהתאם את החומר המתאים. שאלה מהשיעור האחרון עשויה לעבור לעמודת השבוע שעבר לאחר שיחלוף זמן. כיתה שמקיימת מפגשים לא סדירים עשויה להשתמש במקום זאת ב„מפגש הקודם”, „מוקדם יותר החודש” ו„הפרויקט הקודם”. בחרו תוויות שמתאימות ללוח הזמנים בפועל, במקום להעמיד פנים שלכל הכיתות אותם מרווחי זמן.
שאלה על חומר ישן יותר אינה קשה יותר באופן אוטומטי לכל לומד. הימנעו משימוש בעמודת הזמן כמדד לקושי או משיבוץ תלמידים לעמודות לפי יכולת.
- 1
התחילו בלי ניקוד
השתמשו בסימונים של תשובות מלאות, חלקיות וכאלה שלא נענו כדי להנחות את המעקב. אם הכיתה שלכם מעדיפה ציון, אפשר להשתמש בשיטה אופציונלית של נקודה אחת לכל תא שנענה נכון במלואו, לצד הערה אישית על טעות שתוקנה. אל תכללו זאת בציונים והימנעו מדירוגים פומביים.
- 2
רעננו באופן ממוקד
בגיליון הבא השאירו שאלה שהתשובה עליה הוחמצה, החליפו שאלה שהתשובה עליה כבר מבוססת, והוסיפו יעד אחר שנלמד בעבר. שמרו את רישום המקור של השאלה גם אם מיקומה החדש בטבלה משתנה, כדי שמפתח התשובות יישאר מקושר לשיעור הנכון.
איך Notelyn יכולה לעזור בהכנת הטבלה?
Notelyn יכולה להפוך את חומרי ההוראה שלכם לנקודות מוצא לשאלות שליפה. ייבאו PDF מבוסס טקסט של דף עבודה או הדביקו את הערות השיעור, ואז צרו מההערה כרטיסיות או בוחן. בבחנים שלה יש ארבע אפשרויות, תשובה נכונה אחת והסבר; הכרטיסיות מספקות קבוצה נוספת של הנחיות שאפשר לבדוק.
פתחו את המסמך המקורי באמצעות View Source והשוו כל הצעה למה שהכיתה למדה. בבחנים, השתמשו ב-Review All Questions כדי לעיין בתשובות ובהסברים. בחרו את היעדים המועילים, אחר כך נסחו אותם מחדש ידנית כשאלות פתוחות לשליפה, ושבצו אותם בטבלה משלכם עם תוויות זמן.
לדוגמה, הפכו שאלת בחירה מרובה על המכל של פתקי התגובה לשאלה „לאן נכנסים פתקי התגובה של המבקרים שהושלמו?” הוסיפו את התשובה למפתח הנפרד שלכם ושייכו את העמודה לפי רישום ההוראה. אחרי שהתלמידים ינסו לענות בגיליון, השתמשו במזהי התאים שהתשובות עליהם הוחמצו כדי לבחור מה לחזור וללמד. התחילו ב-ייבוא PDF ל-Notelyn כדי להכין שאלות מדף עבודה כיתתי.
איך מכלילים לומדים שונים ומתקנים שגיאות?
השאירו את יעד הידע גלוי בזמן שאתם משנים את דרך התגובה של התלמיד. תלמיד יכול לומר „המגש הירוק” לבן זוג או למורה במקום לכתוב זאת. תלמיד אחר יכול לצייר את המגש ולציין את צבעו. הסכימו על שיטת התגובה לפני שמתחילים, והשתמשו באותם קריטריונים לתשובה עבור אותו יעד. אם הכתיבה עצמה היא מטרת הלמידה, השאירו את התגובה בכתב.
לתלמידים שזקוקים למשימת פתיחה קטנה יותר, הקצו שלושה תאים על פני עמודות הזמן והציעו את התאים הנותרים לאחר מכן. הימנעו מהצגת רשימת אפשרויות תשובה במהלך ניסיון שנועד להיות שליפה פתוחה מהזיכרון. אם תלמיד זקוק לרמז, תעדו את התגובה שניתנה בסיוע בנפרד, כדי שתוכלו להבחין בינה לבין מה ששלף באופן עצמאי.
התאימו את המבנה באמצעות החלפת התוכן בתוכן שנלמד, ולא באמצעות הוספת שאלות טריוויה לא קשורות. בכיתת ספרות אפשר לשלוף מהזיכרון החלטה של דמות, רצף אירועים ונושא מיחידה קודמת. בכיתת עיצוב אפשר להיזכר בבחירת חומר, בשלב של תהליך שנלמד בעבר ובהשוואה מפרויקט קודם. כל שאלה עדיין זקוקה למקור ולמפתח תשובות משלה.
למעקב אישי בין הטבלאות, המדריך על כרטיסיות לתרגול שליפה מציע פורמט נפרד לחזרה אישית על שאלות ותשובות.
- 1
הבחינו בין בעיות בשאלה לבין פערים בידע
אם כמה תלמידים נותנים תשובות שונות שאפשר להצדיק, בדקו את הניסוח ואת המקור לפני שאתם מכריזים שהתשובות שלהם שגויות. החליפו את „לאן הולכות התוויות?” בשאלת זמן הסגירה, אם הניסוח המקורי יכול להתייחס לתוויות בזמן ההכנה.
- 2
חזרו לשגיאה באמצעות ניסיון חדש
לאחר שהסברתם את התיקון, בקשו מהתלמידים לסגור את מפתח התשובות ולציין שוב את התשובה. הוסיפו שאלה אחת שהתשובה עליה הוחמצה לגיליון מאוחר יותר, עם הנחיה ברורה, ואז השוו את התגובה החדשה לקודמת. בחרו צעד אחר אם הבלבול נמשך.
הכינו טבלה אחת לשיעור הבא שלכם
בנו את טבלת האתגר הראשונה שלכם לתרגול שליפה מתוך חומר שאתם יודעים שהתלמידים כבר פגשו. בחרו את תקופות ההוראה, כתבו תשע שאלות ממוקדות והכינו דף תשובות נפרד לפני שתחליטו כיצד תיראה הפעילות. בדקו כל תא מול המקור שלו, במיוחד שאלות שמבקשות יותר ממרכיב אחד.
השתמשו בדוגמת התערוכה כמודל להתאמה: לכל שאלה יש תשובה בהערות השיעור, וכל סעיף במפתח התשובות תואם למזהה תא קבוע. השאירו מספיק זמן לבדיקה לאחר הניסיון הראשון. אחרי השיעור העבירו יעד אחד שהתשובה עליו הוחמצה למפגש מאוחר יותר ונסחו מחדש הנחיה עמומה אחת. אם חומר המוצא שלכם הוא דף עבודה, ייבאו את ה-PDF ל-Notelyn, בדקו את השאלות שנוצרו ובחרו את אלה שמתאימות לטבלה הכיתתית הבאה שלכם.
מאמרים קשורים
נסו את התכונות האלה
גלו מקרי שימוש
רשמו הערות טובות יותר עם AI
NoteLyn הופך אוטומטית הרצאות, פגישות וקובצי PDF להערות מובנות, כרטיסיות ובחנים.
- הוסיפו הקלטה, PDF או קישור
- NoteLyn כותב הערות מסודרות עם נקודות המפתח
- חזרו על החומר עם כרטיסיות ובחנים, או שתפו את ההערה
סרקו בטלפון כדי להוריד את האפליקציה
