מארגן גרפי של כוונת המחבר: פורמטים, תבניות וכיצד להשתמש

מארגן גרפי של כוונת המחבר הוא סט של תיבות מתויגות, בדרך כלל קטגוריית מטרה בצד אחד והוכחות תומכות בצד השני, שהופכת קריאה עמומה על "למה המחבר כתב זאת" להצהרה שניתמכת בדבר ספציפי מהטקסט. במקום לנחש תווית מתגובה בעיטית לנושא, אתה ממלא תיבות מתויגות המקשרות בין קטגוריית מטרה לבין בחירת מילים, מבנה או רמזים שטקסט בעצם מכיל. חלק מהגרסאות משתמשות בתרשים פשוט בשני עמודות עם "מטרה" בתיבה אחת ו"רמז" בתיבה הבאה. חלקן משתמשות בגלגל עם שכנוע, הודעה ובידור כשפיצים וקווים המתפזרים לדוגמאות תואמות. מה נשאר קבוע בכל גרסה היא הכלל שתווית מטרה לא יכולה לעמוד לבד; היא צריכה ציטוט, בחירה מבנית, או פרט מהטקסט יושב ממש לצידה.

הזיווג הזה חשוב כי כוונת המחבר קל לתייג בשם שגוי מסריקה מהירה. קורא יכול לקרוא למאמר "אינפורמטיבי" רק כי זה בדיון, מבלי להבחין שמחצית מהפסקאות בנויות סביב סטטיסטיקות חד-צדדיות שנועדו לשנות את דעת הקורא. מארגן גרפי של כוונת המחבר עוצר את הקיצור הזה בידי דרישת הוכחה ספציפית לכל תווית. אם אין רמז לכתוב בתיבה השנייה, התווית עדיין ניחוש.

הפורמט גם שומר על כוונה מנותקת מטון ונושא, שתי דברים שתלמידים בדרך כלל מבלבלים. נושא רציני לא אומר באופן אוטומטי שהמטרה היא להודיע, וטון חברותי לא אומר באופן אוטומטי שהמטרה היא לבדר. כתיבת "זה אינפורמטיבי" היא חצי תשובה. כתיבת "להודיע" כמטרה ו"שלוש סטטיסטיקות מצוטטות ללא טיעון נגד" כהוכחה הופכת את אותה התצפית לתיאור שלם וניתן להוכחה מה שהכותב היה מנסה לעשות.

לא כל פורמט של מארגן גרפי של כוונת המחבר מתאים לכל משימה. חיבור משכנע יחיד עם מטרה אחת יציבה צריך צורה שונה מאשר מאמר שבו הכותב משתנה מהודעה להשכנעה באמצע הדרך, וקורא צעיר בדרך כלל צריך פחות קטגוריות מאשר סטודנט המשווה כוונה על פני מספר טקסטים. בחירת פורמט התואם לטקסט שומרת על המארגן שיהיה שימושי במקום להפוך אותו לתיבות שאף אחד לא ממלא בצורה נכונה.

הפורמטים בהמשך מכסים את רוב מצבי הכיתה והלימוד העצמי, מזיהוי מטרה בכיתות יסודיות מוקדמות דרך ניתוח טקסט בתיכון.

המקור הטוב ביותר עבור מארגן גרפי של כוונת המחבר הוא הטקסט עצמו, לא ריכוז שנכתב מהזיכרון לאחר סיום הקריאה. מילוי התיבות בזמן קריאה, במקום לנסות לשחזר את ההוכחה לאחר מכן, שומר על הרמזים מדויקים ותופס הסטה בעל מטרה שרק מופיעה לפסקה או שתיים אך עדיין משנה מה החתיכה עושה.

התחל בקריאת קטע פעם אחת ללא תיוג דבר. מעבר ראשון נותן תחושה של מה הכותב בעצם עושה לפני התחייבות למטרה שפסקה מאוחרת עשויה להסבך.

רוב תבניות מארגן הגרפי של כוונת המחבר בנויות סביב אותן שלוש קטגוריות, שכנוע, הודעה ובידור, בדרך כלל מקוצר ל-PIE. שכנוע אומר שהכותב רוצה שהקורא יאמין או יעשה משהו, וההוכחה נוטה להיות עובדות חד-צדדיות, שפה רגשית, או קריאה ישירה לפעולה. הודעה אומר שהכותב רוצה שהקורא יבין משהו, וההוכחה נוטה להיות ניטרלית, מאוזנת, ומאורגנת סביב עובדות ולא דעות. בידור אומר שהכותב רוצה שהקורא ליהנות מהחתיכה, וההוכחה נוטה להיות תיאור חי, הומור, או עלילה המובנית לשמה ולא לשיעור.

מעט טקסטים אמיתיים יושבים בנקי בקטגוריה אחת לאורכה כולה. מאמר תכונה יכול להודיע לשלוש פסקאות ואחר כך להשכנע בסיום. מאמר אישי יכול לבדר בסיפור וכן לבדר בשקט דרך הפרטים שהוא בוחר להכניס. מארגן גרפי של כוונת המחבר שרק מאפשר תווית אחת לכל טקסט מחמיץ את הדירוג הזה; פורמט בשורה לכל קטע או פסקה תופס אותו במקום זאת.

מילוי מארגן גרפי של כוונת המחבר ביד לכל מאמר או חיבור שנקבעו לפחות לאט, ובדיקה כל תווית מטרה כנגד ציטוט ספציפי היא השלב רוב התלמידים דלג על קריאה שהם עדיין צפויים להיבחן. תכונת ה-AI Summary של Notelyn קורא קובץ PDF שהוא יבוא של טקסט שנקבעו, דיון מחלקה מוקלט על הקריאה, או ציוני הערות, וחוקרת שפה רלוונטית לכוונה, בחירת מילים טעונה, סטטיסטיקות מצוטטות, תיאור חי, לצד ההקשר הסובב, אותו זיווג שמארגן גרפי של כוונת המחבר בנוי ביד מעניין להכפות.

כי התפוקה מגיעה מהמקור בפועל במקום תבנית גנרית, תווית המטרה משקפת מה הטקסט בעצם עושה במקום ניחוש המבוסס על הנושא. תכונת מפת העיתונות של Notelyn יכולה אחר כן להניח את הפירוק הזה ויזואלית, חיבור כל קטגוריית מטרה להוכחות התומכות בה, דומה לאופן שמארגן גרפי של בנייה טקסט משייך בנייה להצפנות האות שלה, אלא כאן התיבות עוקבות אחרי סיבה שהכותב בחר אותה בנייה בראשית. עבור מאמר ארוך יותר או פרק שלם, תזה ראשונה צריכה להעלות את הקובץ, לא את 15 הדקות שמארגן גרפי של כוונת המחבר ביד בדרך כלל עולה.

המארגן שנוצר עדיין צריך מעבר ביקורת לפני שהוא נחשב שלם. חילוץ מסודר-ראשון יכול לפעמים להחמיץ הסטה מטרה קצרה או לצמד ציטוט לקטגוריה שגויה. קריאת המסודה, בדיקה כל זיווג כנגד המקור, והדקת כל תוויות עמומות הופכת תפוקת Notelyn למארגן זה בעצם עומד בדיון או חיבור. ברגע שזה נראה נכון, יצירת סט של חידונים מאותו חומר בדוק אם התווית וההוכחות שלה יכולים להיזכר ללא לחזור לטקסט.

כמה הרגלים מפרידים בין מארגן גרפי של כוונת המחבר זה בעצם מחדד הבנה של קורא וכל זה רק דף עבודה מלא כדי לעמוד במשימה. תיוג טקסט לפי נושא בלבד ודילוג תיבה הוכחה הוא הטעות השכיחה ביותר, ובעקבוב קרוב מבלבול בין כוונה לטון, והחמיצו הסטה שקורה רק לפסקה או שתיים אך עדיין משנה מה הכתיבה חוזרת לכוונתה הראשית.

התיקון לשלושה היא הזהה: התייחס לכל תיבה כשאלה זקוקה לתשובה ספציפית, לא תווית להפוך לתנאי מה המונח הראשון שקופץ לראש. "מה הכותב מנסה להגרום לי להאמין, להבין, או להרגיש, וחיתוך הוא מוכיח זאת?" מייצר מארגן חזק יותר מכתיבת "אינפורמטיבי" והמשך. ברגע שלכל תווית יש ציטוט אמיתי או בחירה מבנית מצורפת, מארגן גרפי של כוונת המחבר הופך למשהו סטודנט יכול להשתמש בו כדי לכתוב חיבור, להתכונן לדיון, או ללמוד בדיקה, לא רק דף מלא פעם אחת ותנוח בצד. לנוף רחב יותר זיהוי מה חתיכה של כתיבה בעצם אודות, מדריך שלנו למארגן גרפי הרעיון הראשי מכסה אותו הגישה המבוססת על הוכחה יישמה לרעיונות מרכזיים במקום כוונה.